או יותר נכון- מה משבש אותו
ואקדים ואומר: אין בדבריי המלצה להפסיק ליטול תרופות שהותוו לכם על ידי הרופא שלכם,
אני רק מספר לכם שיש מצב שמה שאתם מרגישים הוא כימי, ולא כי אתם לא בסדר בראש…
לא יודע אם בגלל המלחמה והמתח הכרוך בה אצל הרבה אנשים, ולפני כן הקורונה, והמצב הכללי בארצנו הקטנטונת, אבל כבר כמה וכמה זמן שאני נדרש להתייחס למצוקתם של מטופלים ומטופלות, קוראים של הבלוג הזה, ובני זוג, המוטרדים מירידה בתיפקוד המיני שלהם (רק לפני חודש כתבתי על הנושא ביחס לגברים: 389: לבנים ולבנות זוגם).
מדובר בירידה בחשק המיני אצל בני שני המינים, קושי בהשגת זקפה וב"שמירתה" בזמן האקט המיני, שפיכה מוקדמת, ותת פעילות הורמונלית, המתבטאת בחולשה, עייפות, ירידה במצב הרוח, ביכולת ליזום, ובתיפקוד היומיומי כמעט בכל תחום, אישי, בינאישי, משפחתי, עבודה, (לא פעם זה בגלל ירידה ברמות הורמונים, בעיקר טסטוסטרון, שקיים גם אצל גברים וגם אצל נשים, ואחראי, בין השאר על החשק/העניין בסקס ובחיים).
אז כתבתי על הדברים בעבר, אבל היום נתמקד בהפרעות בתיפקוד המיני, גם בגברים, וגם בנשים הנובעות מתרופות מסוימות, ושרופאים לא בדיוק מתייחסים אליהן מספיק, חלקן נתפסות כבעלות רקע נפשי, ובהרבה מקרים הפתרון של הרופא המטפל הוא נורא פשוט: קח ויאגרה (או סיאליס), או אתה/את בדכאון, קח/י תרופה נגד דכאון או תפסיק/י/תחליף את התרופה שקיבלת, ונראה מה קורה.
היום נתמקד מצבים הנובעים משימוש בתרופות שהן מאוד נפוצות:
Post-selective serotonin reuptake inhibitor (SSRI) sexual dysfunction (PSSD)
SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) הם משפחת תרופות המהווה קו ראשון לטיפול בדיכאון, חרדה ו-OCD. הן פועלות על ידי העלאת רמות הסרוטונין (מוליך עצבי האחראי על מצב הרוח) במוח, באמצעות מניעת ספיגתו החוזרת. דוגמאות בולטות הן ציפרלקס, פרוזק, סרנדה, ציפרמיל, פבוקסיל, סרוקסט, פריזמה, פלוטין ולוסטרל (ויש עוד, ראו רשימה בהמשך ובמאמרים האחרים שלי).
על SSRI, אי התועלת והנזק מהם כתבתי לא מעט בעבר:
130: כבר לקחת את הכדור שלך היום?
PSSD מתאר מצב של פגיעה בתיפקוד המיני בעקבות השימוש ב SSRI: ירידה בתחושה באיבר המין (הבולבול או הדגדגן "רדום" Genital Anesthesia ), ירידה בליבידו, אי יכולת להגיע לאורגזמה, קושי בהשגת זקפה, הפרעות שונות בעת השפכה, אין בהכרח קשר לגודל מינון התרופה, והתופעות ייתכנו אף לאחר שימוש קצר בה. חשוב לדעת שלעתים עלול זמן השיקום לאחר הפסקת התרופות להיות ארוך, אף של שנים.
אצל נשים נפוצה הפרעה בתיפקוד המיני בקרב אלה הנוטלות SSRI באחוזים גבוהים (בין 15% ל-80%, לפי דווחים שונים), הדבר מתבטא בליבידו נמוך עד כדי היעדר חשק מיני כלל (72%), קושי להגיע לגירוי מיני בעת המפגש (83%), וקושי להגיע לאורגזמה (אצל 42% מהנשים שכן חוו אורגזמות לפני שהחלו ליטול את התרופה היא נעלמה מאז שהחל להשתמש בתרופה), "רדימות" של איברי המין, יובש בנרתיק ואי יכולת להיות רטובה, כאבים בעת קיום יחסים (Dyspareunia) מדווחים לעתים קרובות.
גם במקרה זה הסימפטומים עלולים להמשך אף שנים לאחר שהופסקה נטילת התרופה.
אלה הן התרופות המוכרות ביותר מהמשפחה הזאת:
פלואוקסטין השמות המסחריים: פרוזק, פלוטין,פריזמה.
סרטרלין השמות המסחריים: לוסטרל, סרנדה, סרטרלין־טבע.
פרוקסטין השמות המסחריים: סרוקסט, פרוטין, פקסט.
ציטלופרם השמות המסחריים: ציפרמיל, רסיטל, ציטלופרם־טבע.
פלובוקסמין השמות המסחריים: פבוקסיל, פלובוקסמין־טבע.
אסציטלופרם השמות המסחריים: ציפרלקס, אסטו, אסציטלופרם טבע.
Post-retinoid sexual dysfunction (PRSD)
בעיות בתפקוד המיני לאחר או בעקבות נטילת רטינואיד, המוכר כאיזוטרטינואין Isotretinoin המוכרת בשמות המסחריים רואקוטן(Roaccutane) קיורטן (Curatane) ואיזובניר (Isovenir) היא תרופה המשמשת לטיפול באקנה קשה שאינו מגיב לטיפול בתרופות אחרות (כמו תכשירים חיצוניים לעור או אנטיביוטיקה). איזוטרטינואין משתייכת לקבוצת הרטינואידים (נגזרת של ויטמין A) היא פועלת על בלוטות חֵלֶב בעור, מפחיתה ייצור של החֵלֶב, מדכאת את פעילות החיידק שגורם לאקנה ומפחיתה ייצור של קומדונים (נקודות שחורות או לבנות בעור הנוצרות מסתימה של בלוטות החֵלֶב) ההפרעות ממנה הן קושי בהשגת זקפה, ירידה בליבידו, גם כאן התופעות עשויות להמשך גם לאחר ההפסקה בשימוש בתרופה ואף להחמיר.
התסמונת אצל נשים כוללת יובש (לעתים ממש חמור) בנרתיק ובפות, ירידה בחשק, ירידה בתחושתיות באברי המין, וקושי להגיע לאורגזמה. התופעות נמשכות לעתים קרובות אף לאחר שהופסק השימוש בתרופה (לרוב זה רואקוטאן) מדובר בדיווחים שונים בלפחות 40% מהמטופלות, הסימפטומים יכולים להופיע תוך כדי שימוש בתרופה , אך לפעמים גם שבועות ואף חודשים לאחר שהשימוש בה הסתיים.
תרופות ליתר לחץ דם Antihypertensives
לתרופות שונות לטיפול בלחץ דם יש השפעות שונות על התיפקוד המיני.
חוסמי בטא Beta-blockers ידועים כקשורים בירידה בליבידו ובקושי להשיג זקפה ולהחזיק אותה, בעיקר תרופות המורכבות מאטנולול ATENOLOL כגון נורמלול, נורמיטן, טנורמין, אטנולול תמיסה פומית, אטנולול ת'יים תמיסה פומית, אטנולול קרסנט,
ופרופראנולול PROPRANOLOL , כגון פרולול, פרופרנולול הידרוכלוריד ריטרד, בטא-פרוגרן, המנגיול, בדרנול, פרופרנולול, פרופרנולול רוסמונט
תרופות משתנות Diuretics
ביניהם תיאזידים Thiazide diuretics כגון דיזותיאזיד, כלורותיאזיד Chlorothiazid וספירונולקטון Spironolactone או בשמותיו המסחריים אלדקטון, ספירונולקטון טבע, ספירונולקטון הידועים כמשבשים את התיפקוד המיני.
ותרופות ללחץ דם עם השפעה "מרכזית" Centrally acting agents כגון מתילדופה Methyldopa (אלדומין, אפו־מתילדופה, אלדומט, מתילדופה) וקלונידין Clonidine (נורמופרסן, קלוניריט), הפוגעים גם בליבידו וביכולת להגיע לזקפה.
כל האמור כאן על תרופות ללחץ דם מתייחס גם לנשים, ולירידה בליבידו ובתיפקוד המיני שלהן.
Post-finasteride syndrome (PFS)
פינסטריד, המוכר בשמו המסחרי פרופסיה, בגנותו כתבתי בעבר כמה פעמים, משמש לטיפול בהתקרחות, זוהי תרופה ממשפחת מעכבי 5-אלפא רדוקטאז, המשמשת במקור לטיפול בהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית (BPH) על ידי הקטנת נפחה. התרופה פועלת על ידי הפחתת ייצור ההורמון DHT (דיהידרוטסטוסטרון Dihydrotestosterone) והיא אכן פוגעת, לא מעט, בתיפקוד המיני, ובלא מעט מקרים ממשיכה לפגוע בו גם אחרי שמפסיקים להשתמש בה.
ראו מאמרים שלי בנושא:
179: שניים במחיר אחד: גם אימפוטנציה וגם דכאון, אז תמשיכו להיות סקפטים
336: מוטב קרח ובריא משעיר וחולה
הביטוי הקליני הוא ירידה (עד כדי היעדר) ליבידו (חשק מיני), קשיים בהשגה והחזקה של זקפה, ירידה בתחושתיות באיברי המין, קשיים בהגעת לאורגזמה, ולעתים גם הפרעות קוגניטיביות.
לעתים התופעות ממשיכות גם לאחר שהופסק השימוש בתרופה.
אמנם התרופה ניתנת לרוב לגברים, אבל נתקלתי בנשים שלקחו אותה גם בגלל נשירת שיער קשה.
לסיכום, אם אתם מרגישים בעיה בתחום: לא בהכרח הסיבה היא תרופות,
אבל אם אתם משתמשים באחת מאלה שציינתי- יש מצב שזה קשור.
אם התיפקוד המיני שלכם/ן טוב ומשביע רצון מבחינתכם ואתם נוטלים את אחת מהתרופות האלה-
אז הכל טוב, ותשכחו מהעניין.
השאר תגובה