הקיץ שוב הגיע

באופן כללי יש  3 סוגי סרטן עור

· Basal cell carcinoma -BCC

הנפוץ ביותר, מתפתח בשכבה הבזאלית (הבסיסית) של העור, לרוב בפנים, נדיר שישלח גרורות.

  • Squamous cell carcinoma-SCC

מתפתח בתאי העור הקַשְׂקַשִּׂיים, לרוב בפנים, צוואר, אפרכסת האוזן, שפתיים והידיים, גדל ומתפשט יותר מ BCC.

  • מלנומה –Melanoma

מתחיל במלנוציטים (תאי העור המייצרים את הפיגמנט מלנין שבזכותם אנחנו משתזפים ושתפקידו להגן על רקמות עמוקות יותר מקרינת השמש). הוא נוטה יותר מן האחרים להתפשט ולשלוח גרורות, התמותה ממנו גבוהה יותר מאשר מסרטני עור אחרים.

בשנים האחרונות דווח בעולם על עלייה בתחלואה ממלנומה, עד כדי כך שדובר על "מגפת מלנומה".

אצלנו נתונים מעודכנים ל-2011 על תחלואה ותמותה ממלנומה בישראל מראים (על פי הרישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות) ששיעורי התחלואה המתוקנים לגיל של מלנומה חודרנית נשארו יציבים בעשור האחרון.

אם קצת מתעמקים בדו"ח, שמים לב לעובדה מעניינת העולה ממנו, והיא שבאוכלוסייה הערבית בישראל מלנומה היא מחלה נדירה ומדי שנה נרשמים בסה"כ כשבעה מקרים בגברים ומספר דומה בנשים

(השיעור בגברים יהודים  היה   12.2/100,000  בשנת 2000  ו-13.3 ל- 100,000 בשנת 2008. בנשים יהודיות השיעור המתוקנן לגיל עלה מ- 9.2 בשנת 2000 ל- 11.7 מקרים חדשים לכל 100,000 נשים בשנת 2008.

(בשנת 2008. באוכלוסייה הערבית נרשמו מקרה עד שניים בגברים ובין שלושה לארבעה מקרים בנשים, וגם שיעורי התמותה בקרב הערבים היו נמוכים מאוד).

רב מקרי המלנומה הממוקדת הינם בילידי ישראל, אירופה ואמריקה.

 

מוזר, לא? כי האוכלוסיה הערבית חשופה הרבה יותר לשמש מן היהודית, וגם השימוש במסנני קרינה בקרבה נמוך עד אפסי, אז מה קורה כאן?

הסיבה, לדעת חוקרים, היא שבניגוד ל- BCC ול- SCC, הנגרמים מחשיפה לשמש,

 

מלנומה לא נגרמת מחשיפה לשמש.

 

אבל קודם פרט אחר: מחקר בריטי שכונה בספרות הרפואית "אבן דרך" (Levell, N.J., Beattie, C.C., Shuster, S. and Greenberg, D.C. (2009), Melanoma epidemic: a midsummer night’s dream?. British Journal of Dermatology, 161: 630–634. doi: 10.1111/j.1365-2133.2009.09299.x), טוען כי העליה עולמית בדיווחים העולמיים במלנומה היא עליה לכאורה, בגלל שהרבה נגעים לא סרטניים מאובחנים בטעות כמלנומה דרגה 1 stage 1 melanoma, וזה נכנס לסטטיסטיקות כמקרי מלנומה ומטה את הנתונים.

במצב זה של עלייה לכאורה במקרי המלנומה, השעיר לעזאזל היא השמש.

על פי המחקר, אחת הבעיות הנובעות מאבחנה שגויה זו, היא כמות עצומה של ניתוחים מיותרים. טענה זו נתמכת על פי מחקר שנמשך 10 שנים והתפרסם ב journal of the american academy of dermatology (journal of the american academy of dermatology – july 2012 (vol. 67, issue 1, pages 54-59.e1, doi: 10.1016/j.jaad.2011.07.019), על פיו ב- 90% מהניתוחים הנערכים בחשד למלנומה מסתבר שהנגע החשוד לא היה מלנומה.

מה קורה? עובדים עלינו?

כנראה, קודם כל יש מחקרים המוכיחים כי חשיפה לשמש דווקא מפחיתה את הסכנה לחלות במלנומה, נגעי מלנומה אינם מופיעים בהכרח באזורי גוף החשופים לשמש, ועל כן מסננים למיניהם אינם יעילים, נהפוכו, נראה כי חשיפה לקרינת             UVB דווקא מגנה ממלנומה, בזכות הווצרות ויטמין D, הנוצר מחשיפה לשמש, כך למשל כתוב במאמר שהתפרסם ב LANCET הבריטי:

"Paradoxically, outdoor workers have a decreased risk of melanoma compared with indoor workers, suggesting that chronic sunlight exposure can have a protective effect."

" באופן פרדוקסלי, אנשים העובדים בחוץ לוקים פחות במלנומה מן העובדים במקומות סגורים, דבר המרמז לכך שחשיפה קבועה לשמש גנראה בעלת אפקט מגן [מהתפתחות מלנומה ר.ב.]

ואילו ב British Medical Journal:

“There is solid descriptive, quantitative, and mechanistic proof that ultraviolet rays cause the main skin cancers (basal and squamous). They develop in pale, sun exposed skin, are related to degree of exposure and latitude, are fewer with avoidance and protection, are readily produced experimentally, and are the overwhelmingly predominant tumor in xeroderma pigmentosum, where DNA repair of ultraviolet light damage is impaired. None of these is found with melanoma.”

"קיימת הוכחה מוצקה, כמותית ומכנית שקרינה אולטרה-גולה היא הגורם לסוגי סרטן העור הקריים (BCC  ו -SCC), המתפתחים בעור בהיר הנחשף ללא הגנה לשמש, כיחס למידת החשיפה וקוו הרוחב, אלה מופחתים עם המנעות והגנה והגידול הדומיננטי ביניהם הוא xeroderma pigmentosum, בו תהליך תיקון ה DNA הניזוק מקרינה אולטרה-סגולית נפגע. אף אחת מתופעות אלה אינה קיימת במלנומה".

אחת המסקנות היא שחסר בויטמין D, כתוצאה מאי חשיפה מספקת לשמש, והנזק הנובע מכך, גדול מן הסכנה לפתח BCC או SCC, שהם יחסית גידולים פחות מסוכנים.

את חיבתי הרבה לויטמין D ולשמש אתם מכירים, שהרי אני מביע אותה בסדרה לא מבוטלת של מאמרים:

שמש זה בריא

עוד סיבה לצאת אל השמש

ויטמין השמש- קווים לדמותו

לכבוד החורף שהגיע

FREE YOUR BOOBIES

דכאון, מה עושים?

הנה הגיעה העונה

ויטמין D מגן מפני שפעת

 

עצתי לכם- אל תפחדו מן השמש, חשפו את גופכם (כמה שיותר שטח מפניו) לשמש, עד 10:00 ומ-16:00, זה בריא ולא מסוכן.

ובאשר למסנני קרינה.

מסנני קרינה מסתמכים על כימיקלים סינטטיים או על פילטרים (מסננים) לספיגת הקרינה. חומרים אלה שוקעים ונספגים בעור, ועלולים לגרום לנזקים שונים, כולל אלרגיות ואף סרטן. אצל חומרים כגון אוקסיבנזון oxybenzone נמצאה בוודאות השפעה על האיזון ההורמונלי והתפתחות גידולים. מסנני קרינה המכילים מינרלים מכילים תחמוצת אבץ zinc oxide  ותחמוצת טיטניום titanium dioxide , אלה "יושבים" על פני העור ולא נספגים לתוכו.

על כן הם כנראה בטוחים יותר, אלא אם המינרלים באים בצורת ננו-חלקיקים nanoparticles, העלולים להספג גם, ואשר השפעתם הבריאותית עדיין לא ידועה.

קנו תמיד מסנני קרינה רחבי טווח broad spectrumף אלה חוסמים גם קרינת UVA , המסרטנת וגורמת לקמטים, וגם UVB, שהיא גם מסרטנת וגם עושה כוויות.

על פי ה-FDA אין מסנני קרינה חסינים או אטומים למים waterproof  או לזיעה sweatproof, יש מסנני קרינה שמותר לקרוא להם עמידים במים, בתנאי שהוכח שהם שומרים על רמת ההגנה שלהם (SPF) המקורית כעבור 40 דקות במים.

אם כתוב על האריזה SPF 70 אז תדעו שזה בלוף, תרמית שיווקית. מידת ה SPF מודדת את אחוז קרינת ה-UVB הנחסמת. 15SPF  חוסם 93% מהקרינה, SPF30 חוסם 97% ואילו SPF50 חוסם 98%, כל מספר מעל זה מוסיף בקושי, ועל כן ה-FDA שוקל לאסור רמות SPF מעל 50. רמות 30-50 מספיקות ומומלצות על ידי רופאי עור.

הזהרו ממסננים המכילים oxybenzone, החומר נמצא ברוב המסננים אבל הוא מזיק לעור ובחשיפה לקרני השמש נייצר רדיקלים חופשיים, הפוגעים בתא, פוגעים בספירת הזרע (פוריות) של גברים ומעלים את הסיכוי לסרטן עור. לעומת זאת, החומר avobenzone בעל אותה תועלת וללא הנזק של oxybenzone .

המנעו ממסננים המכילים פאראבן parabens, זהו חומר משמר סינטטי המשבש את מאזן ההורמונים ועלול לעורר התפתחות סרטן. הוא קיים במסנני קרינה אך גם בדאודורנט, סוגי שמפו וסבון לפנים, הנפוצים ביניהם הם methylparaben, propylparaben ו- butylparaben , לרוב הם יופיעו בסוף רשימת הרכיבים.

המנעו גם מויטמין A, המופיע לפעמים תחת השם retinyl palmitate, גם הוא בהיחשפו לקרני השמש מייצר רדיקלים חופשיים המעודדים היווצרות תאי סרטן והזדקנות העור.

מסנני קרינה מסתמכים על כימיקלים סינטטיים או על פילטרים (מסננים) לספיגת הקרינה. חומרים אלה שוקעים ונספגים בעור, ועלולים לגרום לנזקים שונים, כולל אלרגיות ואף סרטן. אצל חומרים כגון אוקסיבנזון oxybenzone נמצאה בוודאות השפעה על האיזון ההורמונלי והתפתחות גידולים. מסנני קרינה המכילים מינרלים מכילים תחמוצת אבץ zinc oxide  ותחמוצת טיטניום titanium dioxide , אלה "יושבים" על פני העור ולא נספגים לתוכו.

על כן הם כנראה בטוחים יותר, אלא אם המינרלים באים בצורת ננו-חלקיקים nanoparticles, העלולים להספג גם, ואשר השפעתם הבריאותית עדיין לא ידועה.

מקורות: