WU WEI
החברים הבדווים שלי בסיני היו אומרים תמיד " אִלְעַגַ'לֶה מִן אְל שִיטַאן "
במקור- أَلْعَجَلَة مِنَ الشَّيْطَان, ופירושו החיפזון מן השטן,
ויש לזה המשך:
וַאלסַבְּר מִן אל רַחְמַאן: والصبر مِنَ الرحمٰن והסבלנות מן הרחמן [אלהים],
משפטים בזכות הסבלנות קיימים מאז ומעולם בכל תרבות ובכל שפה, למשל, בסינית אומרים Guā shú dì luò ( 瓜熟蒂落) שפירושו- כשהמלון בשל הוא נופל מן הגבעול (יענו אל תלחץ, דברים קורים כשהם צריכים לקרות), ואפשר להמשיך לצטט מצרפתית, מיידיש, מלטינית, ספרדית ועוד.
אז יש מצב שהבנתם שנושא הפוסט היום הוא סבלנות, וכיוון שאני מתעסק ברפואה, המאמר הוא על היתרון הבריאותי של הסבלנות.
וכדי שתבינו על מה אני עומד לדבר אני מחזיר אתכם למאמר שלי מן ה-30 מאי על איבר בגופנו ושמו טלומר, והקשר בין האורך שלו לאריכות ימים: 343ויטמין די ואומגה 3 להלחם בזקנה
אז נתקלתי במאמר שפורסם ב 2016 בעתון מדעי ושמו PNAS (Psychological and Cognitive Sciences).
בו נערך ניסוי (מוזר בעיניי) על סטודנטים, שבו בדקו מה שהם קראו לו “delay-discounting,”, שזה למעשה לבדוק כמה סבלנות יש לסטודנטים כשהם צריכים לקבל החלטה בנוגע לכסף:
הציגו בפני תלמידי קולג' 2 אפשרויות:
- לקבל 100 מחר, או
- לקבל 120 דולר בעוד חודש.
החוקרים בדקו את הטלמורים של משתתפי הניסוי, (מזכיר לכם: תא עם טלומר קצר יותר הוא זקן יותר וימות מוקדם יותר, תא עם טלומר ארוך יותר הוא צעיר יותר, בריא יותר, ויחיה יותר זמן)
בבדיקה נמצא שאצל "חסרי הסבלנות", שרצו את ה-100 דולר עכשיו ולא הייתה הסבלנות לחכות חודש, היו טלומרים קצרים יותר, ולבעלי הסבלנות היו למעשה תאים צעירים יותר.
אומר זאת שוב: חוסר סבלנות מקצר טלומרים=מקצר חיים.
חוסר סבלנות מקצר טלומרים
אחד החוקרים, Richard P. Ebstein מרגיע ומסביר: "אירוע חד פעמי של חוסר סבלנות לא ייקצר את חייך, אבל אנשים שבאופן כללי הנם חסרי סבלנות- פוגעים בבריאות ובשרידות של עצמם". (זה מתחבר למאמר אחר שלי על הנזק שבסטרס), כי "חוסר סבלנות תמידית" Habitual Impatience גורמת למצב קבוע של קורטיזול (הורמון הסטרס) גבוה, והדבר "נועל" את הגוף במצב דלקתי כרוני.
"הבנאדם שאין לו סבלנות לעמוד 2 דקות בתור ייטה גם לא לעשות מדיטציה, לא יישן מספיק, יאכל "מזון מהיר", כל אלה משפיעים על אורך הטלומר"
במחקר אחר מ 2015, מאת ידידינו שמעבר לנהר (אירן) על סטודנטים, נמצא שבקרב "בעלי הסבלנות" היו 47% פחות מצבי דכאון.
מחקר אחר מ 2003 על 3300 מבוגרים שנמשך 15 שנה הראה שחוסר סבלנות מעלה לחץ דם באחוזים גבוהים (84%) לעומת אנשים סבלניים.
אומר אבשטיין Ebstein – "סבלנות מונעת מחלות"
חוסר סבלנות מעלה לחץ דם
ולמה לפעמים קל לחכות ולפעמים ההמתנה היא סיוט?
במאמרו משנת 2005 "הפסיכולוגיה של העמידה בתור" The Psychology of Waiting Lines מזהה דיויד מאיסטר David H. Maister כמה עקרונות שעושים את ההבדל:
הראשון- כמה אתה עסוק בזמן שאתה ממתין, אומר הפילוסוף האמריקאי וויליאם ג'יימס William James: ששיעמום נובע מהיותך מודע לזמן שעובר, כמו המשפט הידוע שאומר שכשאתה ממתין ומסתכל על סיר עם מים שירתח- הוא אף פעם לא ירתח “a watched pot never boils.”.
דוגמא מעשית: במלון בניו יורק התלוננו האורחים שהמעלית מאוד אטית והם צריכים לחכות לה הרבה זמן, כיוון ששדרוג המעלית היה עולה יותר מדי, נקטו ברעיון חכם: שמו בלובי, ליד המעליות, מראות, מאותו רגע היו האורחים עסוקים בלהסתכל על עצמם והפסיקו להתלונן שהם צריכים לחכות למעלית. 😊
עקרון שני שמייסטר מזהה: וודאות/ידיעה לעומת אי וודאות. כשאנחנו יודעים למה אנחנו ממתינים, קל לנו הרבה יותר מאשר אותה המתנה למצב או תוצאה לא ידועה. והנורא יותר- זו המתנה לא פיירית, כמו למשל כשמישהו עוקף אותנו בתור וזה מאריך את ההמתנה שלנו.
אתה נכנס לבית קפה ומזמין לך קפה, לא קבלת מספר, לא קבלת קבלה, לא קבלת אישור שההזמנה שלך התקבלה, אתה מרגיש אי שקט וחוסר וודאות: ההזמנה שלי התקבלה? אני צריך להמתין ליד הדלפק או לשבת? יקראו לי? לשאול מה קורה? אי הוודאות גורמת להמתנה להיות קשה עד בלתי נסבלת, לעומת מצב בו הבחור/ה בקופה אומר/ת "שב ראובן, הקפה יהיה מוכן עוד חמש דקות ואקרא לך."
כשההמתנה מובנת ו"מוצדקת"- יותר קל לשאת אותה
לחווט מחדש את המוח
"חוסר סבלנות, כמו כל רגש, הוא דבר טבעי" אומרת פרופסור קייט סוויני Kate Sweeny, פסיכולוגית וחוקרת סבלנות (מסתבר שיש מקצוע כזה) מאוניברסיטת קליפורניה. לפעמים חוסר הסבלנות אפילו רצוי ומבורך, כשאתה צריך "להזיז דברים" או להביע את עמדתך, הבעיה היא הנזק המצטבר ממצב מתמשך של חוסר סבלנות"
והיא מציעה כלים להתמודד עם חוסר סבלנות:
- ריפריימינג (Reframing) מסגור מחדש. מסתבר שזוהי טכניקה טיפולית מוכרת בפסיכותרפיה, שמטרתה ליצור נרטיב אלטרנטיבי להסתכל על מצבים, בני אדם או מערכות יחסים, באמצעות שינוי המשמעות הסובייקטיבית שמיוחסת אליהם.
מטפלים משתמשים באסטרטגיה זו כדי לעזור למטופל להסתכל על סיטואציות מזווית שונה, בדרך כלל חיובית יותר.
הרציונל של ריפריימינג: הרעיון המהותי מאחורי ריפריימינג הוא שנקודת המבט של אדם תלויה במסגרת (frame) בתוכה הוא רואה את הדברים. המסגרת הסכמטית הזו נוצרת דרך תהליך קוגניטיבי של מסגור (Framing).
כאשר מזיזים את המסגרת, המשמעות משתנה והרבה פעמים גם החשיבה, הרגש וההתנהגות משתנים בהתאם.
עוד דרך להבין ריפריימינג היא לדמיין שמסתכלים דרך פריים של מצלמה. התמונה הנראית דרך העדשה יכולה להשתנות אם מסתכלים קרוב יותר או רחוק יותר, ואיתה החוויה.
אז אם אתם תקועים בפקק, במקום להתבאס פשוט תגידו לעצמכם "טוב, לפחות יש לי מוסיקה טובה ברדיו, ומיכל דלק מלא, ובבית מחכה לי ארוחה טובה" ותרגיעו.
- ניהול אקטיבי Proactive Management, (גישה ניהולית שבה מזהים ומטפלים בבעיות או הזדמנויות מראש, לפני שהן הופכות לבעיות גדולות או מפספסים הזדמנויות. במקום להגיב למצבים בדיעבד, מנהלים אקטיביים נוקטים בצעדים יזומים כדי למנוע בעיות ולהבטיח הצלחה.) במלים אחרות- תיאום ציפיות: אם שברת צלע והאורתופד אומר שההחלמה לוקחת 3 שבועות לפחות- אל תנסה "לנצח את הטבע", לדברי Sweeny, אם תצפה לעיכוב- תהיה פחות מתוסכל אם הוא יתרחש, ויותר שמח אם לא יהיה עיכוב.
Ebstein מציע שאם עולה בכם "גל" של חוסר סבלנות, תעשו הפסקת נשימה מודעת: להכניס אוויר במשך 4 שניות, להוציא אוויר במשך 6 שניות, לחזור על זה כמה פעמים, זה מפעיל את עצב הואגוס (vagus, העצב העשירי) ומוריד סטרס. מחקרים הוכיחו כבר שחמש (5) דקות ביום של תרגול נשימה מוריד מדדי דלקת (Oxidative Stress Markers).
הוא גם מציע תרגיל שבועי: לשבת ולכתוב לעצמך במשך 5 דקות "מה אני יכול לעשות היום ש"האני העתידי שלי" יודה לי עליו" גם על זה יש מחקר, זה נקרא חיזוק מעגלי סיפוק עצמי בקליפת המוח הפרה-פרונטלית Delayed Gratification Circuits in the Prefrontal Cortex.
הוא גם ממליץ על "אתגר ההמתנה הקצרה" Micro-Wait Challenge": לבחור מצב אחד ביום שבו חייבים להמתין: מעלית, שהקפה ירתח, התור בסופר, ואז להתאמן ב"לא לעשות כלום": לא להתעסק עם הטלפון, לא לנקות/לסדר וכו', רק לשבת ולהתבונן. מסתבר שזה בריא.
אגב בהולנדית יש לזה שם: Niksen שזה "לא לעשות כלום".
וכמובן בדאואיזם: Wúwéi 無為
לסיכום: אני לא מטיף לבטלנות ואי עשייה,
אבל כן ללעצור ולקחת אוויר, סבלנות זה בריא ומאריך חיים.
מקורות:
Psychological and Cognitive Sciences, Delay discounting, genetic sensitivity, and leukocyte telomere length. Onn-Siong Yim et al. The Rockefeller University, New York, NY, and approved January 7, 2016, 113 (10) 2780-2785. https://doi.org/10.1073/pnas.1514351113
Hal E Hershfield, PMCID: PMC3764505 NIHMSID: NIHMS504498 PMID: 22023566
השאר תגובה