נכון לשנת 2024 עמד אחוז הסובלים מעודף משקל (במלים פשוטות-שמנים) בישראל בקרב המבוגרים על 23.81% (מבין בעלי הכנסה גבוהה, כאשר בקרב שכבות סוציואקונומיות נמוכות יותר האחוזים הרבה יותר גבוהים), אם כי מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב על ידי פרופ' יפתח גפנר טוען כי המספר האמיתי הוא 30%, דבר המקרב אותנו בצעדי ענק ל"ידידתנו הגדולה" (אמריקע) שם מדברים על בין 30% ל 43% השמנת יתר.

נעזוב לרגע את העניין האסתטי ומה המשמעות של השמנת יתר כזו מסיבית מבחינת החברה בה זה קורה, ונתמקד בעניין הרפואי- בריאותי.

עודף משקל והשמנת יתר גוררים עמם שורה ארוכה ארוכה של מחלות כרוניות, התופסות נתח מכובד מהעיסוק של מקצוע הרפואה: מחלות נשימה, הפרעות מטבוליות כגון סוכרת, מחלות נשימה, לב, יתר לחץ דם, מחלות כליה, בעיות שלד, פרקים, הפרעות פוריות, אין כמעט מערכת בגוף שלא מושפעת ונפגעת מעודף משקל והשמנת יתר.

זו הסיבה, שלפחות בארה"ב, קמה קבוצת רופאים בקריאה לשנות באופן רדיקלי את הרגלי התזונה של האוכלוסיה, כשהם קוראים להשתחרר מן התפיסה הדוגלת בפחמימות כמרכיב המרכזי בתזונה שלנו. המתבססת על "פירמידת המזון" שהוכנסה לשימוש ב-1992 (הלא נכונה בעליל) שהייתה מקובלת בארה"ב ובעקבותיה בעולם המערבי כולו במשך שנים, ולדבוק יותר ויותר בצורת אכילה הדומה יותר, אם לא זהה, לתזונה הקטוגנית.

המחברים טוענים שתזונה מבוססת פחמימות לא רק נכשלה בשמירה על בריאות הקהל, אלא אף אחראית לחלק נכבד מן התחלואים שלנו היום, ושחלק נכבד מאוד מהאוכלוסיה במערב סובל מהפרעות מטבוליות כאלה ואחרות בגלל צורת התזונה הזו.

המודל שהם מציעים בנוי בעיקר על צריכת חלבון, מוצרי חלב עם אחוזי שומן "מלאים" (לא דלי שומן), וצריכת שומנים בריאים.

הם קוראים "לחשוב מחדש את הפירמידה" Rethinking the Pyramid, ולהתחיל ליישם תזונה דלת פחמימות ולמעשה תזונה קטוגנית לכלל האוכלוסיה.

תזונה קטוגנית (עליה כתבתי בעבר) מגבילה את צריכת הפחמימות לבין 20 ל- 50 גרם ביום, הדבר מאלץ את הגוף לצרוך ("לשרוף" ) שומנים לשם ייצור אנרגיה, הדבר מתרחש הודות לכך שצריכת השומן כמקור לאנרגיה קורית כשהגוף הופך את השומן לגופי קטו (מהמשפחה של האצטון), בהם הוא יודע להשתמש במקום בסוכר.

(הערה שלי: אחד היתרונות של תזונה קטוגנית הוא "הרעבה" של תאי סרטן, סרטן יודע להשתמש רק בסוכר אבל לא בגופי קטו, וכשהבנאדם עובר לתזונה קטוגנית, בנוסף לזה שהוא מרזה, הוא מרעיב למוות תאי סרטן).

מן הראוי לציין שתזונה קטוגנית פותחה כגישה טפולית כבר במאה ה-18 (1700 ומשהו) כטיפול בסוכרת, באפילפסיה ובתחלואים נוספים, ויש הטוענים שגם את הצריכה המינימלית של 20-50 גר' פחמימה אין צורך לשמור, ואפשר לקיים תזונה קטוגנית עם 0 פחמימות, כדוגמא לזה מביאים את האסקימואים בחוג הקוטב המתקיימים אך ורק על בשר ודגים, ללא ירקות, פירות, בטח שלא לחם, והם בריאחים אפילו יותר מן האדם הלבן.

הגישה הקטוגנית תופסת יותר ויותר ומתחילה להיות מומלצת כטיפול על ידי גופים רפואיים המטפלים בחולי סוכרת ומחלות מטבוליות שונות, בין השאר יש תובנה מעניינת: הדבר נכון מאוד לא רק בקרב חולי "סוכרת מבוגרים" (Type 2 diabetes)- ואחד הביטויים לכך הוא ירידה ברמות HbA1c, שהוא מדד לאיזון מתמשך (3 חודשים) של הסוכר והאינסולין בדם., אלא גם אצל הסובלים מהפרעות מטבוליות שונות.

הם אומרים שצריך להתייחס לעניין בצורה לוגית פשוטה: אם יש לך צליאק- לא תאכל לחם, אם אתה רגיש ללאקטוז- לא תצרוך מוצרי חלב, אז אם יש לך השמנת יתר, או סוכרת- הגיוני שלא תצרוך פחמימות.

בעניין הטענה שתזונה קטוגנית (ובטח תזונה פליאוליטית, אותה לא הזכרתי) עשירה בשומנים, ולכאורה שומנים לא בריאים- אומר רק שהיום כבר מדברים יותר ויותר על חשיבות השומן למוח, ועל כך שלאנשים עם כולסטרול גבוה אין אלצהיימר, ושיש מצב שצריכת סטטינים דווקא קשורה להתפתחות אלצהיימר.

לסיכום אני מביא:

את "פירמידת המזון" הישנה (לא טובה)