קוראי הנאמנים יודעים שאני כותב שנים רבות בזכות השמש והחשיפה אליה, לא רק בגלל ויטמין D שאני מחסידיו הגדולים, אלא בגלל עוד דברים, הנה קצת מאמרים שלי על ובזכות החשיפה לשמש:
:55 ויטמין השמש – קווים לדמותו
64: קרם הגנה עושה אלצהיימר, פרקינסון ומסרטן?
:66 על ליקופן, שמש, פרוסטטה, סרטן, איטלקים, פילגשים ועוד
160: לאכול נכון כדי שהמוח לא יתכווץ.
240: יש לכם כאב ראש? צאו אל השמש
260: אמבטיות שמש יעילות נגד ווירוס הקורונה
285: המלצות תזונתיות למניעת סרטן מעי גס ורקטום
305: היום אנחנו בענייני דמנציה
308: כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאֻלָּה לָעוֹלָם
343: ויטמין די ואומגה 3 להלחם בזקנה
345: בקיצור-לכו כל יום לשמש, או קחו ויטמין D
387: שמש טובה (לא רק) לסוכרתיים
אז לא פלא שכשמתפרסם עוד מחקר בעניין אני שמח וממהר לפרסם אותו…
אז הנה מחקר שהתפרסם בינואר השנה שמגלה כי חשיפה לאור יום קשורה לשליטה טובה יותר ברמות הסוכר בדם, ואור יום עשוי להיות כלי עזר חינמי לאיזון הסוכר בדם שרבים אינם מודעים אליו ואינם משתמשים בו.
מחקר שנערך לאחרונה מציע כי משהו פשוט כמו ישיבה ליד חלון באור טבעי עשויה לעזור לאנשים עם סוכרת מסוג 2 לשמור על רמות סוכר יציבות יותר בדם.
הממצאים של המחקר העלו שהמשתתפים בו שמרו על רמות הסוכר בדם בטווח בריא ב-50 אחוז מהזמן כאשר נחשפו לאור טבעי, בהשוואה ל-43 אחוז בעת חשיפה לאור מלאכותי.
"אצל אנשים שנחשפו לאור טבעי, רמות הגלוקוז בדם היו בטווח הנורמלי במשך יותר שעות ביום, עם פחות תנודות", אומר מחבר המחקר פטריק שראוון Patrick Schrauwen, מדען במרכז הסוכרת הגרמני German Diabetes Center, בהצהרה לעיתונות. "שני אלמנטים חשובים המצביעים על כך שמשתתפי הניסוי שלנו חולי הסוכרת הצליחו לשלוט טוב יותר ברמות הסוכר שלהם."
המחקר, שפורסם בכתב העת Cell Metabolism , מציע כי בילוי זמן באור שמש טבעי יכול להיות תוספת מועילה לאסטרטגיות לשליטה ברמות הסוכר בדם עבור אנשים עם סוכרת מסוג 2.
החוקרים גייסו 13 אנשים כדי לבדוק כיצד סביבת המשרד שלהם משפיעה על בריאותם. כל המשתתפים הופנו לאותו בניין משרדים, קבוצה אחת ישבה ליד שולחנות עם חלונות גדולים הפונים דרומה ומערבה, כדי למקסם את החשיפה היומית שלהם לאור השמש. והקבוצה השנייה הוצבה בחדרים סגורים לחלוטין ללא אור טבעי ונחשפו רק לתאורה מלאכותית.
המשתתפים ישבו ליד שולחנותיהם בין השעות 8:00 בבוקר ל-17:00 בערב, השעות האופייניות של עבודה במשרד (כמו בשיר של דולי פרטון, 9 עד 5.
לאחר הפסקה של לפחות ארבעה שבועות, חזרו המשתתפים לסבב שני. הפעם, אלו שהיו בסביבת האור המלאכותי עברו לסביבת משרד עם אור טבעי, ולהיפך. לכל המשתתפים הייתה סוכרת מסוג 2, לא השתמשו בקרם הגנה במהלך תקופת המחקר, וגילם הממוצע היה 70 שנים.
"מלבד מקור האור, כל שאר פרמטרי אורח החיים – ארוחות, שינה, פעילות גופנית, זמן מסך וכו' – נשמרו זהים לחלוטין", אומר יוריס הוקס Joris Hoeks, ממחברי המחקר, בהודעה לעיתונות.
החוקרים מצאו שכאשר משתתפים בילו זמן בחשיפה לאור טבעי, הם שמרו על רמת הסוכר בדם בטווח בריא לעתים קרובות יותר מאשר כשהיו בחדר עם אור מלאכותי. תנודות הסוכר בדם במשך 24 שעות היו קטנות יותר עם אור טבעי, ותנודות קטנות יותר נקשרו לזמן רב יותר של טווח סוכר נורמלי, דבר המצביע על שליטה חלקה יותר ברמות הגלוקוז.
במהלך היום, אנשים שרפו יותר שומן ופחות פחמימות בהיותם תחת אור טבעי – הן במהלך מנוחה שקטה ביום הרביעי לניסוי והן לאחר מבחן ארוחה מעורבת ביום החמישי – למרות שסך הוצאות האנרגיה נותרה דומה.
רמות המלטונין של המשתתפים היו גם מעט גבוהות יותר בערב, וחילוף החומרים שלהם בשריפת שומן הראה שיפור.
מדוע אור יום עשוי להיות חשוב
המחקר לא קבע בדיוק מדוע אור השמש משפיע על בקרת הסוכר בדם, אך למומחים יש מספר תיאוריות המתמקדות באופן שבו אור משפיע על המערכות הביולוגיות הפנימיות של הגוף.
"ידוע מזה מספר שנים כי שיבוש המקצבים היומיים Circadian Rhythms משחק תפקיד מרכזי בהתפתחות הפרעות מטבוליות המשפיעות על חלק הולך וגדל מהאוכלוסייה המערבית", אומרת פרופסור צ'ארנה דיבנר Charna Dibner, מצוות המחקר מן הפקולטה לרפואה של UNIGE בז'נווה בהצהרה לעיתונות.
אור טבעי יעיל יותר בסנכרון השעון הביולוגי של הגוף עם הסביבה מאשר תאורה מלאכותית, שהנה בעלת עוצמת אור נמוכה יותר וספקטרום אורכי גל צר יותר, מוסיף פרופסור יוריס הוקס Joris Hoeks, מאוניברסיטת מאסטריכט Maastricht University בהצהרה לעיתונות. "עם זאת, אנו מבלים בעיקר את ימינו תחת תאורה מלאכותית", הוא מוסיף.
מומחים אחרים מציעים שההשפעה עשויה להיות קשורה לחשיפה לוויטמין D או לאופן שבו תאים רגישים לאור בעיניים מסייעים בוויסות חילוף החומרים.
ויטמין D ממלא תפקידים חשובים רבים באיזון גלוקוז, אומרת פרופסור בטול האטיפוגלו Betul Hatipoglu, מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קייס ווסטרן ריזרב Case Western Reserve University School of Medicine, שלא הייתה מעורבת במחקר, "למרות שמחקרים גדולים יותר למניעת סוכרת עם ויטמין D לא הצליחו להראות תועלת מובהקת".
במקום לייחס לוויטמין D את התפקיד בשיפור ברמות הסוכר בדם, היא מצביעה על ההיפותלמוס Hypothalamus, אזור במוח שמרכז את מערכת העצבים ומסייע בוויסות טמפרטורת הגוף, רעב, שינה ותגובות רגשיות.
תיפקוד לקוי של ההיפותלמוס נקשר לבעיות מטבוליות וייתכן שחשיפה לאור יום משפיעה עליו לייצר שליטה טובה יותר ברמת הסוכר בדם. "ייתכן שהורמוני לחץ Stress Hormones ומערכת העצבים הסימפתטית ממלאים בכך תפקיד", היא אומרת.
מעבר לוויטמין D , קרניים אולטרה סגולות מאור השמש יכולות לכשעצמן לסייע בשחרור תחמוצת החנקן Nitric Oxide,
(עליו כתבתי בעבר) דבר שעשוי לסייע בהפחתת לחץ ובשיפור תפקוד כלי הדם – השפעות שיכולות להועיל לבריאות המטבולית.
מילות אזהרה: מגבלות המחקר
למרות שהחוקרים השתמשו בתכנון מחקר המחזק את מהימנות התוצאות, היו מספר מגבלות חשובות.
- מספר האנשים הקטן שהשתתפו – 13 בסך הכל – משמעו שיש לפרש את הממצאים בזהירות. יש צורך במחקרים גדולים יותר על פני תקופות ארוכות יותר, שבועות או אפילו חודשים, כדי לראות אם ההשפעות מתמשכות ובעלות משמעות קלינית.
- מגבלה נוספת היא שרוב המשתתפים היו מבוגרים, בגיל ממוצע של 70, ו-12 מהם היו בני 65 לפחות. מסיבה זו, החוקרים אינם יכולים להיות בטוחים אם אותן השפעות ייראו אצל אנשים צעירים יותר או באוכלוסיות מגוונות יותר.
מחברי המחקר ציינו גם כי בעוד שהניתוח שלהם זיהה כמה אינדיקטורים פוטנציאליים לאופן שבו אור טבעי עשוי להשפיע על הבריאות, התוצאות לא היו חזקות מספיק כדי לקבוע תחזיות מדויקות, ככל הנראה בשל מספר המשתתפים הקטן.
למרות מגבלות אלו, שראווןSchrauwen הדגיש כי גם על פני תקופה קצרה, הייתה לאור היום השפעה מדידה, דבר המצביע על כך ששינוי סביבתי פשוט זה מצדיק מחקר נוסף כהשלמה לניהול סוכרת.
ובאותו עניין (בערך):
באירופה התחילו להשתמש בטיפול באמצעות אור Photobiomodulation (PBM) לטפל בתופעות לוואי של כימותרפיה והקרנות אצל חולי סרטן: בצקות, כוויות ויובש בפה, הפרעות בליעה, צרידות וקושי בדיבור, אובדן חוש הטעם, אודם בכפות הידיים והרגליים, פגיעה בעור מטיפולי הקרנות, סיוע בהחלמה של פצעים לאחר ניתוח, נזק עצבי מכימותרפיה ומקרינה, שיקום שרירים, אובדן שיער, את הנושא מובילה האגודה לטיפול תומך בחולי סרטן Association for Supportive Care in Cancer (AFSOS).
וגם אצל ספורטאים עם פגיעות מספורט ואפילו בנשים עם בעיות גינקולוגיות מסוימות.
המנגנון הוא כנראה השפעת האור על האנזים Cytochrome C Oxidase היושב בתוך המיטוכונדריות של כל תא ותא ומפקח על תהליכים אנרגטיים של התא, חשיפה שלו לאור אדום או אינפרא-אדום או קרוב לכך מזרזת ייצור adenosine triphosphate (ATP), , שבעל תפקיד חשוב בייצור אנרגיה של התא ובתהליכי החלמה.
תפקיד נוסף של החשיפה לאור הוא בעדוד ייצור מלטונין Melatonin, לא במוח אלא במיטוכונדריה (שזה 95% מהמלטונין בגוף, ואילו רק 5% מיוצר במוח). המלטונין הוא נוגד חימצון Antioxidant חשוב ביותר, המנטרל רדיקלים חופשיים free radicals, ובכך מגן מפני הנזק שלהם לכל תא בגוף.
אמל"ק: כמו שאני אומר כבר שנים:
צאו אל השמש מתי שאתם יכולים.
מקורות:
"Exploring Benefits of Different Wavelengths of Light in Photobiomodulation."
השאר תגובה